לפני המצאת משחת השיניים המודרנית, אנשים השתמשו במגוון שיטות וחומרים לשמירה על היגיינת הפה והשיניים:

ענפים ומקלות לעיסה: אנשים השתמשו בענפים ומקלות לעיסה, כמו מקלות עץ השיניים (miswak) שמקורם בעץ הארק. מקלות אלו היו נפוצים במזרח התיכון ובאזורים אחרים והיו ידועים בסגולותיהם האנטי-בקטריאליות.

אבקות טבעיות: אנשים השתמשו באבקות טבעיות כמו אבקת פחם, מלח, ואבקת סודה לשתייה לניקוי השיניים. אבקות אלו היו משמשות לשפשוף השיניים ולהסרת כתמים ורובד חיידקים.

צמחים ותבלינים: צמחים ותבלינים כמו נענע, מרווה, וציפורן היו משמשים לרענון הפה ולחיטוי השיניים. אנשים היו לועסים את הצמחים או משתמשים בהם כמשחות טבעיות.

שמנים אתריים: שמנים אתריים כמו שמן מנטה ושמן עץ התה היו משמשים לחיטוי הפה ולרענון הנשימה. אנשים היו משתמשים בטיפות שמן על מברשת שיניים טבעית או במי פה.

מים ומי מלח: שטיפת הפה במים או במי מלח הייתה שיטה נפוצה לניקוי הפה והשיניים ולהפחתת חיידקים.

שיטות אלו היו יעילות במידה מסוימת, אך הן לא היו מתקדמות כמו משחות השיניים המודרניות המכילות פלואוריד וחומרים נוספים המגנים על השיניים ומסייעים במניעת עששת ודלקות חניכיים.

והנה , כאשר יש משחת שיניים היום בכל פארם רענן, משחת מדף בשקלים בודדים שמכילה שורה ארוכה מאוד של רכיבים קטנים שלא תמיד נעצור ונקרא
יש השלכות רבות בשימוש יומי על הבריאות שלנו,
משחות שיניים רגילות מכילות מספר רכיבים שיכולים להיות לא בריאים במקרים מסוימים:

פלואוריד: למרות שפלואוריד נחשב חשוב במניעת עששת, חשיפה מוגזמת אליו עלולה לגרום לפלואורוזיס, מצב שבו מופיעים כתמים לבנים על השיניים, חספוס, ובמקרים קיצוניים אף הכתמה חומה או נקבים באמייל.

חומרי מקציפים: משחות שיניים רבות מכילות חומרי מקציפים כמו סודיום לאוריל סולפט (SLS), שיכולים לגרום לגירויים בפה ובחניכיים .

חומרי שימור: משחות שיניים מכילות חומרי שימור כמו פרבנים, שיכולים להיות קשורים לתגובות אלרגיות ולבעיות בריאותיות אחרות.

חומרי טעם וצבע מלאכותיים: משחות שיניים רבות מכילות חומרי טעם וצבע מלאכותיים שיכולים לגרום לתגובות אלרגיות אצל אנשים רגישים.

טריקלוזן: חומר אנטי-בקטריאלי שנמצא במשחות שיניים מסוימות, יכול להיות קשור להתפתחות עמידות חיידקים ולבעיות בריאותיות אחרות.

חשוב מאוד לבדוק את רכיבי משחת השיניים שלכם, גם יש כיתוב "טבעי"  ולבחור במוצרים שמתאימים לצרכים האישיים ולבריאות הפה שלכם. 

ומה בנוגע למשחה שלי? האם הגליצרין בריא ? האם אבקת החוואר המינרלית יכולה לגרום לשחיקת האימייל?
אז טוב ששאלתם! ואני כאן לעשות סדר ולעבור רכיב רכיב

הטענה הנשמעת ביותר לאחרונה היא - 
"גליצרין ,חומר זה נמצא כמעט בכל משחת שיניים בשוק.
גליצרין עוזר לתת למשחת השיניים מרקם משחתי. אבל זה יכול גם להשאיר ציפוי על השיניים המונע מהם לחדש את הציפוי המינרלי שלהן."

אז קודם כל ולפני הכל נבין מה הוא גליצרין צמחי תעשייתי לבין גליצרין טבעי מבוסס ענבים כמו שיש במשחה שלנו-

ההבדל העיקרי בין גליצרין טבעי לגליצרין תעשייתי הוא מקור הייצור שלהם ומידת הרעילות שלהם וההשפעה על הגוף:
- *גליצרין טבעי*: מופק ממקורות טבעיים כמו שמנים צמחיים ושומנים בעלי חיים (בגרסה הלא טבעונית). הוא נוצר כתוצאה מתהליכים כמו הידרוליזה, ספוניפיקציה (כבישה), או טראנססטריפיקציה של טריגליצרידים, שהם אסטרים של גליצרול עם חומצות שומן ארוכות.
- *גליצרין תעשייתי*: מיוצר מחומרים כימיים כמו פרופילן או אלכוהולי סוכר. גליצרין תעשייתי לרוב מבוסס על נפט .
 
גליצרין צמחי מופק בדרך כלל משמנים צמחיים עשירים בטריגליצרידים, כמו שמן קוקוס, שמן דקלים, או שומן מפולי סויה.
התהליך כולל חימום השמן הצמחי וכבישתו בלחץ. תהליך זה גורם לשמן להתפרק, כך שהגליצרין נפרד מחומצות השומן והופך למסיס במים.
במקרה של גליצרין מענבים, התהליך יהיה דומה, אך ישתמש בשמן שמקורו בענבים.

ומה בנוגע לטענה שהגליצרין משאיר שכבה על השן ועלול לפגוע בציפוי שלה?
אז חשוב שתדעו כי צפיפות החומר שממנו עשויה השן, במיוחד האמייל שהוא השכבה החיצונית של השן, היא גבוהה מאוד.
האמייל הוא החומר הקשה ביותר בגוף האדם ומכיל אחוז גבוה של מינרלים, בעיקר הידרוקסיאפטיט, שהוא פוספט סידן קריסטלי.
צפיפות האמייל יכולה להשתנות ברחבי השן, אך היא בדרך כלל הקשה ביותר בקצוות הנשיכה או הקספים.
האמייל דורג 5 בסולם מוהס של קשיות, שהוא בין פלדה לטיטניום לעומת אבקת החוואר או הגליצרין שמדורגת (אם בכלל) למטה מאוד בטבלה.
הגליצרין מבוסס ענבים שלנו מתערבב בהרמוניה עם אבקת החוואר
ובכך נותן למשחה מרקם משחתי, שאינו מקציץ ואינו נשאר על השן.